הנזקים של הסגר
פרופ' גילי רגב יוחאי עדכנה במצב הקורונה בישראל ועל האפשרות שנצא לסגר: "הנזקים ברמה הבריאותית הנפשית ולא נפשית של סגר הם מאוד משמעותיים"

נדמה כי לא ניתן יותר להכחיש את העובדה שישראל מצויה בשיאה של התפרצות מחודשת של קורונה, וכי אם לא ינקטו צעדים דרמטיים – התוצאה תהיה עגומה. ביממה האחרונה אובחנו 5,946 מאומתים, ומספר החולים במצב קשה עמד על 421. בשל הזינוק בתחלואה, ובמטרה להימנע ממגבלות מרחיקות לכת כדוגמת סגר, קבינט הקורונה אישר אמש (ד') את הרחבת התו הירוק, ובמקומות מסוימים את השבתו של התו הסגול. פרופ' גילי רגב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא, שוחחה עם רוני בר און ואריה אלדד ושידרה אופטימיות זהירה.
על פי הערכות המומחים, בעוד כחודש אנו צפויים למספר מפוקפק של 200 מתים ליום אם בממשלה לא יצליחו לבלום את התפשטות המגפה. למרות זאת, פרופ' גילי רגב הודתה: "אני רוצה להיות אופטימית". לדבריה, נוכל לראות את השפעת מנת הדחף לבני ה־60 ומעלה בעוד שבועיים-שלושה במיגור המגפה, "אם מה שאני מקווה יקרה, אני חושבת שלא נגיע למספרים הנוראיים האלה".
נכון להיום, יש בישראל מעל למיליון אנשים שטרם התחסנו במנת החיסון הראשונה והשנייה, "רובם אנשים יותר צעירים, לכן הם פחות בסכנה. כרגע אצלנו שוכבת סרבנית חיסונים שממתינה להשתלת ריאה, במצב קשה, מחוברת לאקמו. גם הם מגיעים לזה, גם אם הם צעירים יותר".
הממשלה אמנם נוקטת בגישת 'חיים לצד הקורונה', אך ברור לכול כי אם לא יחול שינוי מהותי במגמת התחלואה, לא יהיה מנוס מלהטיל סגר. "אני מקווה שלא נגיע לשם", אמרה פרופ' רגב, והוסיפה: "כשסוגרים את האוכלוסייה בבתים, ודאי שזה עוזר, כי כשאין מגע אין הדבקות. השאלה כמה הדבר הזה יקרה, כי אנשים פחות ופחות ממושמעים והנזקים שלו ברמה הבריאותית מאוד כבדים".
כמו כן, שיתפה: "אני יודעת שלא רוצים להגיע לסגר. אני רוצה להיות אופטימית שהחיסונים יעזרו ושהמיליון שלא התחסנו במנה הראשונה, לפחות בחלקם ילכו ויתחסנו. אני מאמינה באחריות אישית של אנשים, אחרת אי אפשר לצאת מזה בדרך אחרת. אין ספק שאין מספיק אכיפה, וצריך לאכוף במקומות שצריך". בסיום השיחה התייחסה לאפשרות להגדיל את מעגל המתחסנים לילדים בני 6 ומעלה, והמליצה "לחכות לתוצאות של פייזר. תופעות הלוואי יכולות להיות אחרות, לא הייתי ממהרת. כשה־FDA יאשר להוריד את גיל החיסון, גם אצלנו זה יקרה".
עריכה: עופרי גליכמן

