"בכל השקעה אנחנו לוקחים סיכון שיש חברות שלא ישרדו"
מנכ"ל הרשות לחדשנות דרור בין על העזרה לחברות הייטק: "הסיוע הוא תוצר של שיח שנעשה עם האוצר לבחינה מהירה של הדברים, לאור התיסוף המהיר של השקל"

דרור בין, מנכ"ל הרשות לחדשנות, שוחח עם ענת דוידוב בתוכנית איפה הכסף על המסלול החדש אותו השיקה הרשות לסיוע של מיליארד ש"ח לטובת חברות ההייטק שנפגעו בעקבות היחלשות הדולר והתחזקות השקל.
האם רשות החדשנות יוצאת סיוע למגזר ההיייטק בסך מיליארד שקלים? בין אמר על המהלך בראשית הדברים כי "אנחנו מוציאים אותו לפועל עקב ההתחזקות המהירה של השקל. הסיוע הוא תוצר שהגיע בעקבות שיח שנעשה עם משרד האוצר לבחינה מהירה של הדברים, לאור התיסוף המהיר של השקל".
על מעורבות שר האוצר סמוטריץ' במהלך: "לפני מס' שבועות שר האוצר הכריז על ההתקציב שניתן לרשות, ואנחנו משיקים זאת באופן רשמי", ציין. "מדובר על חברות בשלבים מוקדמים, כמו חברות הזנק או צמיחה מוקדמת, שגייסו כסף בדולרים וההוצאות שלהם בשקלים. חברות שלפתע, וכתוצאה מהתיסוף המהיר, נמצאים במצב שיש להם פחות חודשים לפעול עד הגיוס הבא וזה מסכן אותם".
"אם החברה לא שורדת אף אחד לא צריך להחזיר את הכסף"
על ההשקעות הכספיות מטעם המדינה בחברות הייטק בראשית דרכן: "בכל ההשקעות שהרשות עושה אנחנו לוקחים את הסיכון שיש חברות שלא ישרדו - ככה זה עובד בעולם הסטארט-אפים. מצד אחד, אם החברה לא שורדת אף אחד לא צריך להחזיר את הכסף. מצד שני, אם החברה מצליחה ופורצת, אז כלכלת ישראל נהנית מאוד. אני מניח שיהיו הרבה הגשות למסלול הזה, ואנחנו בוחרים מתוכן את הטובות ביותר".
על הדרך שלפיה חברות יקבלו את הסיוע מהרשות לחדשנות: "תנאי הסף שלנו הן חברות שבשנה האחרונה הוציאו מעל מיליון וחצי ש"ח ועד 100 מיליון ש"ח, כשאותן חברות מתחילות לצמוח. בנוסף, חברות שכבר צברו נכסים, יש להן טכנולוגיה ונכסים, ואף לקוחות משלמים, אנחנו רצינו לוודא שהמחזור שלהן לא ייפגע בגלל תנאים מאקרו כלכליים או תיסוף השקל - לכן עליהן אנחנו רוצים להגן". לדבריו, "בניגוד להרבה מסלולים אחרים שלנו, שבעיקר מכוונים לסקטורים בהם אין הרבה פעילות של משקיעים פרטיים, כאן אנחנו פתוחים לכל הסקטורים, כדי להגן על חברות שעשויות לפרוץ".
"חברות שנערכות, מבצעות שינויים ארגוניים ומקטינות עלויות - זה דבר טוב בטווח הארוך"
על הפיטורים בחברת ההייטק הישראלית 'מאנדיי': "אני לא חושב שצריך לעצור את זה, פועלים פה שני כוחות גדולים - הראשון הוא התיסוף בשקל שמשפיע על כל סוגי חברות ההייטק. השני הוא שינוי הפרדיגמה של הבינה המלאכותית, שמשנה את כל מה שאנחנו יודעים על הייטק ומה זה מוצר. חברות שנערכות, מבצעות שינויים ארגוניים ומקטינות עלויות - זה דבר טוב בטווח הארוך".
עוד טען בנושא משרות בתחום ההייטק והטכנולוגיה: "לגבי נתוני שירות התעסוקה - יש כרגע משרות פתוחות בתחום בהייטק לא פחות מכמות דורשי העבודה. כלומר, גם לאחר שאנשים עוזבים או מפוטרים, יש תקופה מסוימת עד הם מוצאים את העבודה הבאה - ויש מספיק משרות פתוחות כרגע".

