"אנחנו מותשים - לא יודעת מתי אראה את הבן שלי"

מחר (ג') על רקע יום העצירה הנוסף בדרישה לשחרור כל החטופים המצויים בשבי חמאס יחלפו 690 יום מבוקר השבת השחורה. ויקי כהן, אימו של נמרוד כהן שנחטף לעזה ב־7 באוקטובר, שוחחה עם ניסים משעל וענת דוידוב וסיפרה על תחושותיה הקשות לנוכח הזמן הרב שעבר. 

"קמתי עם תחושות מאוד קשות שאני לא יודעת מתי אראה את הבן שלי נמרוד", אמרה. "זה כבר עוד מעט שנתיים. אנחנו כל כך מותשים. אנחנו כבר שנתיים במאבק הזה שמתיש אותנו, אני לא יודעת מתי אראה את הבן שלי ומתי הוא יחזור הביתה. כל האירועים שקורים הופכים לנו את הזמן כל הזמן. אנחנו כבר שנתיים עם כל מיני אמירות שהן כמו רכבת הרים. אנחנו כבר מותשים. מה הסוף של כל הדבר הזה? כל אמירה יוצרת אצלנו ציפייה ותקווה שמשהו קורה, ועוד פעם שומעים על לחימה שתסכן את החטופים, ולא רואים את הסוף של הדבר הזה. אין לנו כבר כוחות, באמת". 

עוד שיתפה: "מחר יהיה משהו דומה למה שהיה בראשון. יהיו מגוון אירועים בצמתים, צעדה גדולה בערב, אבל לאורך כל היום יהיו גם שיירות, גם עמידה בצמתים. אנחנו קוראים לציבור לצאת לרחובות, הלחץ הציבורי מאוד חשוב למאבק שלנו. שמו את מבטחנו בטראמפ ובארה"ב, ואנחנו עוד לא שם. אנחנו כבר כמעט שנתיים שומעים שצריך להכניע את חמאס. בעיניי זו סיסמה. איך אפשר להכניע את חמאס? זה לא אפשרי". 

"אנחנו יודעים בוודאות שזה יסכן את החטופים", התייחסה כהן לתוכניות לכבוש את עזה. "בלחימה בעזה, יש שם אזורים שיודעים בוודאות שיש שם חטופים. נהרגו ונרצחו חטופים בעבר. זה ברור שזו החלטה הרת אסון. תחזירו את כולם הביתה, עד אחרון החטופים, אחר כך אפשר יהיה להילחם בחמאס. הערכים הבסיסיים שגדלנו עליהם זה לקדש את החיים. צריך להחזיר את מי שאפשר להציל, ואת החללים לקבורה. כולם חייבים לחזור, המדינה חייבת לנו את זה". 

עריכה: מיכל קדוש