"יש משהו ששכחנו - אנחנו אוהבים את המדינה"

רס"ב (מיל') ליאור מאיר, סמל צוות בפלס"ר 205, שוחח עם טל שלו וענת דוידוב על האתגר של המילואיניקים שפחות מתייצבים כתוצאה משחיקה וזמן ממושך על מדים ללא אזרחות, וזאת במסגרת המחלוקת הפוליטית.

"בינתיים אני רואה שעוד לא פרץ השלום, ואני לא פה לבד. זה קשה, ברור, זה קשה לכולנו, לא רק למילואימניקים", אמר בפתח השיחה.

מאיר, נשוי ואב לבן שש ולבת ארבע, מסעדן מתל אביב בן 44, ומילואימניק גאה, סיפר: "מי שמתחת לאלונקה צריך להמשיך, וזה לא בתחושות קלות. התחושות הם קשות, אבל בסופו של דבר, המציאות היא מאוד מקשה, זה לא רק אנחנו, זאת כל הסביבה הקרובה שלנו, וגם המשפחות שלנו".

לדבריו, "זה יהיה שקר להגיד ששום דבר לא חודר, בסוף מילואימניק הוא אזרח במדינה. אני יכול להגיד, זה לא רק במלחמה, אלא במלחמה זה התחדד בייתר שאת, יש משהו ששכחנו בחברה הכללית שקיים אצלנו במדינה, בחברה ובעם שלנו, יש משהו אחד שכולנו אוהבים יותר ממה שאנחנו תומכים בממשלה או מתנגדים לממשלה, וזה לא משנה בכלל - אנחנו אוהבים את המדינה. אני אשקר אם אומר שזה לא חודר, ושזה לא ומשפיע ושזה לא נכנס לאתגרים והקשיים".

"אני יכול להגיד שאנחנו עושים את כל המאמצים ובהצלחה לא לתת לזה להשפיע עלינו ובינינו. הלוואי שזה גם יצליח לחלחל החוצה". הוסיף מאיר.

מאיר לא חייב לשרת במילואים, אך הוא ממשיך בשירות מילואים פעיל: "נכון שאני בן 44, ועדיין לא בעטו אותי מפה, רק צוחקים עליי קצת שאני זקן. אז כל עוד נותנים לי להשתתף ב'משחק' אני פה, זה גם עוזר לי להרגיש קצת יותר צעיר".

"עזיבת העבודה באופן חוזר ונשנה תוביל אנשים למצב שבו לא תהיה להם עבודה"

עם זאת, רבים מחבריו חווים קשיים רבים מאוד סביב פרנסתם, כפי שהוא הבהיר: "חשוב לי לדבר גם בשם אחרים, כי יש אתגר משמעותי וקושי הולך וגובר של אנשים להתמודד עם המעברים האלה, הלוך וחזור. במקרה שלי, יש לי שותפים נפלאים שהנסיבות פטרו אותם מענייני המילואים, אז אני לא חוזר לשוקת שבורה כמו עצמאים רבים אחרים, וגם שכירים אחרים. עזיבת העבודה באופן חוזר ונשנה תוביל אנשים למצב שבו לא תהיה להם עבודה. יש פה בעיות קשות בקרב המילואמניקים, הרבה יותרמאשר הבעיות שלי".

עריכה: אחיעד לוק