"הסרבנים הם אלה שיושבים בירושלים"

ענת דוידוב וגדעון אוקו שוחחו ב־103fm עם אל"מ (מיל') אודי אורי, לשעבר טייס קרב וממובילי מחאת המילואימניקים ומי שאיבד ראייתו כתוצאה מפגיעת מכת"זית, אשר הביע את דעתו על התפתחות המאבק נגד חקיקת הרפורמה המשפטית שמובילה הממשלה. 

תחילה אמר אורי כי "אם אנחנו קוראים 'הכול בסדר' לזה שאני לא רואה בעין ימין, אז כן הכול בסדר. הניתוח לא היה קשור בכלל לפגיעה, הניתוח היה ניתוח של עפעפיים, ולא קשור בכלל לנושא הראייה. הניתוח הזה הצליח מאוד. מחר יהיה ניתוח שיטפל גם בנושא הראייה".

באשר למחאות נגד הרפורמה העולות שלב, הבהיר: "המחאה הזו היא מחאה שהתחילה באופן יחסי סולידי, מחאה לא יכולה להישאר יציבה בקו ישר ומאוזן. אנחנו יודעים מה קורה שהקו ישר ומאוזן. באופן כללי, מחאה זה לא דבר נחמד. אני חושב שהזווית היא נכונה. אני לא חושב שהם נחמדים מדי, אני חושב שהגענו למקום שבו צריך לעלות את הזווית. מה שאנחנו רואים כאן, אנחנו רואים חבורה לשל אנשים שיושבים בירושלים, לוין רוטמן בעיקר, ומצפצפים על כולם. עושים דברים על הראש של כולם, לא מעניין אותם".

"הסלמה של המחאה זה מה שיביא להצלחה?", תהתה דוידוב, ואורי השיב: "בואו נשים את המחיר האישי שלי בצד, באותה מידה יכול היה להיפגע מישהו אחר. אני לא אומר את זה בפעם הראשונה ואני לא הראשון - רוב זה רוב, הממשלה היא לגיטימית, היא הולכת והופכת ללא לגיטימית - היא הולכת והופכת את המדינה הזו לדיקטטורה. הופכת את המדינה למצב שבו יושב ראש הממשלה, אנשים כמו לוין ורוטמן, סמוטריץ' ובן גביר, וינהלו את המדינה לפי קהלת. זה דבר שהוא לא סביר".

עוד הדגיש כי "זה שנבחרה ממשלה ברוב, זה לא אומר שהרוב יכול לכפות את דעתו על המיעוט. הרוב כופה את דעתו על המיעוט ואני חושד שזה כבר לא המיעוט. הדברים הרעים שהם עושים משפיעים גם על הבוחרים שלהם. בעניין הזה אני חושב שבחלק מההפגנות רואים אנשים שהם בוודאות לא בחרו את הצד הזה של המפה".

לסיום, התייחס אורי לטענות סביב הסרבנות ואי ההתנדבות כתוצאה מההתנגדות לרפורמה המשפטית והשינויים הכלולים בה. "אני בעד שאנחנו נבין שהסרבנים הם אלו שיושבים בירושלים ולא אנחנו. אנחנו מתנדבים, עושים את העבודה שלנו, והם גורמים לנו לעמוד במקום שאנחנו מסתכלים על שלטון שהולך והופך לדיקטטורי. כמו שאנחנו מסתכלים על מדינות ואירועים בעבר, בעיקר במאה הקודמת, ואנחנו אומרים לעצמנו 'איך יכול להיות שאנשים שירתו שלטון מהסוג הזה'. אני לא רוצה שבעוד חמישים שנה הילדים והנכדים שלי יסתכלו אחורנית ויגידו 'איך סבא שירת בשלטון כזה?'"

עריכה: שני רומנו