"לא מאמינה שהולכים לחלל את המקום הקדוש במדינה"

מספר משפחות שכולות מבאר שבע פנו לראש העיר ומחו בתוקף נוכח הגעתו הצפויה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לטקס האזכרה הממלכתי בבית העלמין הצבאי בעיר. אורנה מיינפלד, אמו של סמ"ר גדי מיינפלד ז"ל, שוחחה על כך עם ענת דוידוב וניסים משעל ב־103fm.

"אני יודעת שמתכוונים לעשות בלגן לא נורמלי", ציינה בקשר להגעתו של בן גביר למקום, והוסיפה: "עצוב לי, אני פשוט לא מאמינה שהולכים לחלל את המקום הכי קדוש במדינה הזאת, הילדים הכי טהורים שנתנו את החיים שלהם למען המדינה הזאת, שזה מה שהולך שם. אני לא מאמינה שרוצים לזרוק שם ביצים. אני אישית יכולה להגיד מה שאני אעשה, אני אעמוד, אני אפילו לא יכולה לצאת משם כי יש עומס של אנשים. זה הזוי".

עוד אמרה: "אני אעמוד שם, עם הילדים שלי, עם הבן החייל שלי שמשרת ב־8200, שהייתי אצלו ביום רביעי בבסיס וסיפרתי על גדי. הערב יש לי זיכרון בסלון לחיילים, ושם אני מספרת על הגבורה שלו ושלהם".

"אז הוא החליט כבר על הגורל שלו"

בהמשך סיפרה על בנה גדי ז"ל. "הוא שירת בפלחה"ן גבעתי, וב־26 בנובמבר 1990 הם יצאו למארב מתוכנן בנחל צברין למרגלות הר דב. הם יצאו תשעה לוחמים, גדי היה החובש בכוח. בתחילת ההיתקלות נפצע אחד החיילים, חיים, וגדי טיפל בו. המ"פ שלהם שאל אותו אם הוא נשאר לשמור עליו כי אסור להשאיר חייל בשטח, אז גדי ביקש להשאיר מישהו יותר צעיר ממנו, מבחינת ותק בזמן, לשמור עליו, והם המשיכו בהיתקלות", אמרה.

לדבריה, "בעצם אז הוא החליט כבר על הגורל שלו. לאחר מכן, הוא נהרג. הם יצאו תשעה, בהתחלה שניים נשארו, הם המשיכו שבעה כולל המ"פ שהיה איתם - ונהרגו חמישה. למ"פ היה כדור נוקר בתחילת ההסתערות, היו שם תצפיתנים, הם שמעו וזיהו אותם, ולכן כל גורם ההפתעה נעלם, וזהו".

"זה נגמר גרוע מאוד", אמרה בכאב, "גדי היה בעצם האחרון שנפצע, שכב בשטח, דימם כשעה וחצי. היה קשה להגיע אליו, לעזור לו, מפני ששני החיילים הנותרים שנשארו, הם ישבו בשטח והבולדרים הגדולים נראו להם כמו מחבלים. הם ישבו עם נצרות פתוחות לכל צרה שלא תגיע, אם הם יצטרכו לעשות משהו, ודיווחו שישנם עדיין מחבלים בשטח, אז היה קשה להגיע".