"חשוב לשמור על קדושת היום וזה מה שאני קורא לעשות"

אלפי משפחות שכולות פנו לממשלה במכתב רישמי ודרשו כי חברי הכנסת והשרים לא יגיעו לטקסי הזיכרון בבתי העלמין שיציינו בשבוע הבא. למרות זאת, הממשלה הודיעה על השתתפותם בטקסים, בין היתר את השתתפותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בטקס בבית העלמין בבאר שבע. כל זאת בשל חשש ממחאה שתתבטא במקום ותפר את כבודם של הנופלים. 

ח"כ גדעון סער (המחנה הממלכתי) שוחח עם ענת דוידוב וטל שלו ושיתף בדעתו על כך. "אני חושב שמאוד חשוב לנו לשמור על קדושת היום הזה, וזה מה שאני קורא לעשות. אני כמובן אהיה, כפי שכל שנה אני בבית עלמין אחר ואני חושב שבזה אנחנו כנציגי המדינה מכבדים את הנופלים את זכרם וזה דבר חשוב". 

סער הבהיר: "לא שאני לא מבין את מה שקורה ולא שאני לא חי כמו כל ישראלי את המחלוקות הקשות. אבל צריך לקחת בחשבון שכל דבר הוא גם תקדים. אני יכול להגיד שבשנה שעברה, כשנשאתי דברים בטקס בעכו לעולי הגרדום, גם לי הפריעו בזמן הנאום וזה לא דבר נעים. אני באמת קורא לכל אחד להשתדל להותיר את המחלוקת מחוץ לבית העלמין ולשמור על קדושת היום הזה. הרי בסופו של דבר לא ננאמים ביום הזה נאומים פוליטיים, אנחנו מדברים על הנופלים, על צוואתם של הנופלים, כמובן כל אחד אולי מזווית טיפה שונה אבל אני חושב שתמיד כל נציגי המדינה מאוד משתדלים לדבר על מה שמשותף, על מה שמאחד, והוא גדול ורב. ולטעמי צריך מאוד להיזהר לשנות מהמסורת הזאת כי יכול להיות שאחר כך לא תהיה דרך חזרה". 

"כל נבחר ציבור צריך לפעול בשיקול דעת ולקבל החלטות כשלעצמו, ויכול להיות שצריכים להיות שינויים כאלה ואחרים בתוכנית. אני לא נכנס למקרה קונקרטי, אבל ככלל, תחשבו על אירוע שבו אומרים 'אז נציגי המדינה לא יגיעו לבתי העלמין', בסופו של דבר אתה יוצר מציאות שפוגעת להערכתי בהרבה מאוד משפחות, ואנחנו זוכרים את זה מהעבר. כשלא מגיעים אז יש תחושה קשה של פגיעה, של משהו שהוא לא מכבד את האירוע ואת זכר הנופלים", ציין.

"אנחנו ממפים את הפערים ואני מקווה שניתן יהיה להתגבר עליהם"

בהמשך, גדעון סער חשף פרטים מהדיונים האחרונים בבית הנשיא בניסיון לקיים משא ומתן והסכמה רחבה בין חברי הקואליציה ולאופוזיציה לגבי הרפורמה המשפטית: "ביום שני, התמקדנו בנושא בחירת השופטים, אתמול התקדמנו בנושא חוק יסוד החקיקה, כולם הסכימו שבעצם היסוד של כל הדברים הוא חוק יסוד החקיקה כי הוא קובע את כללי המשחק בין הרשויות, ויש חשיבות היסטורית לפתור את הסוגיה הזו בהסכמה רחבה ככל שניתן, כי אם אנחנו נמשיך להתנהל כחברה בלי כללי משחק מוסכמים, אני חושש שאנחנו נראה עוד דברים הרבה יותר קשים בעתיד".

באשר לצפי לפשרה אמר: "אני חושב שמוקדם כרגע לקבוע, אני יכול להגיד שכולם מודעים לחשיבות ההסדרה של חוק יסוד החקיקה, של קביעת הכללים בין הרשויות ועיגונם. יחד עם זאת, אני לא יכול לומר שאין פערים, יש פערים בסוגיות מסוימות. אין מחלוקת שצריך לעשות שוני שחוק יסוד יהיה שונה מחוק רגיל, יש אפילו הסכמה שיהיו ארבע קריאות ושהקריאה הרביעית תהיה ברוב מיוחס".

"מה שחשוב הוא לקיים מעמד נפרד של חוקי יסוד. מה אחת הבעיות? הכנסת אומרת לבית המשפט 'אני רוצה שלא תתערב בחוק יסוד', אבל מה זה חוק יסוד? היום כל דבר שתתן לו את הכותרת חוק יסוד הוא חוד יסוד, זו לא דרך למנוע ביקורת שיפוטית, היא חשובה ולכן חשוב מאוד להעמיק בדבר הזה", הבהיר. "בשלב הראשון אנחנו ממפים את הפערים ואני מקווה שניתן יהיה להתגבר עליהם. אני חושב שיש חשיבות גדולה מאוד שאחרי 75 שנה, זה הכול ירושה של ההחלטה שלא לכונן חוקה בתחילת ימי המדינה והיא תרדוף אותנו אם לא נמצא תוואי מוסכם".

כשנשאל האם מאמין בכוונת נציגי הקואליציה, טען: "לא מתייחס היום לקואליציה ולדובריה כמקשה אחת, יש כאלה שבאמת דבקים בתוכנית המקורית, להערכתי רוב הקואליציה היום מבין שהתוכנית המקורית לא תוכל להתקיים. המשמעויות של זה לחברה הישראלית, מבחינת הקרע, לכלכלת ישראל וכדומה הן קטסטרופליות, וזה גם מבחינה משטרית לגופו של עניין יהיה דבר קטסטרופלי".

לבסוף, סיכם: "לבוא ולבטל ברוב קונייקטורלי, דבר שהתקבל על ידי הכנסת השנייה פה אחד, לא מתקבל על הדעת. ולכן, צריך לראות האם יש דרך למצוא הסכמה רחבה, ובלי הסכמה רחבה אנחנו נלך למקום מאוד מסוכן, אני מעריך שגם בקואליציה מבינים את זה".

עריכה: נויה חסון