קונים בלי חשבון

הכותרות צועקות, העיתונים על השולחן, הפינות מוכנות - אבל איך הכול התחיל? "שלום, אני שי ואני מכור לקניות", הודה שי בפתח השעה השנייה של מועדון ארוחת הבוקר, והציג את שעון היד המודרני שלו, הכולל מחשבון. אין ספק, שיק של שנות השמונים זה לא שוק.

בהמשך דיברו שי ולאה על קניות שעשו, על השמחה בפתיחת חבילה שכלל שכחת שהזמנת, ועל ההנאות הקטנות של החיים: אספרסו באמצע שום מקום. בדקנו, כל הפרסומת הזו נעשתה ללא תמורה.